העלייה בהישגי בחינות הבגרות שהושגה בשנת הלימודים תש"ע מקיפה את התהליך הלימודי כולו: יותר לומדים (כלומר- פחות נשירה). יותר ניגשים (לבחינות הבגרות). יותר זכאים (לתעודות בגרות).
זוהי שנה שנייה ברציפות של עלייה בנתוני הזכאות לבגרות, שבאה אחרי מספר שנים שבהן חלה, ככלל, מגמה ירידה.
בשנתיים האחרונות עלתה הזכאות לבגרות במצטבר ב 4% בקירוב. העלייה היא כלל ארצית, יהודים וערבים, מרכז ופריפריה.
עלייה זאת הושגה בתנאים לא פשוטים. בהתאם להתפתחויות הדמוגרפיות בחברה הישראלית בכל שכבת גיל חדשה יש ייצוג גדול יותר של חרדים (שממעטים לגשת לבחינות הבגרות)ושל ערבים (שהישגיהם נמוכים מהממוצע הארצי). לפיכך, היעד של שיפור מתמיד בזכאות לבגרות, שהוא אחד היעדים שהצבתי עם כניסתי לתפקיד בתחום ההישגים הלימודיים הינו קשה להשגה.
חשוב לזכור שלא מדובר באחוזים, אלא בנערים ונערות- הילדים שלנו- אלפי נערים ונערות שיוצאים למסע חיים מנקודת פתיחה יותר טובה כאשר בידם תעודת הבגרות. במספרים מוחלטים בשנתיים האחרונות קרוב ל 6000.
יצוין, שראינו כבר שנים עם קיפאון ואפילו ירידה.
שלושה הסברים מרכזיים לתוצאות:
- עצם הצגת יעדים בתחום ההישגים הלימודיים (בבחינות הבגרות, כמו גם במבחני המיצ"ב ובמבחנים הבינלאומיים) רותמת את המערכת כולה, על כל דרגיה, למאמץ ממוקד, שתכליתו השגת היעדים. אין לחשוש מהצבת יעדים מדידים גם כאשר יש סיכון שלא יושגו או לא יושגו במלואם. אי הצבת יעדים היא ערובה בטוחה למדי להידרדרות בהישגים.
- יותר השקעה בתכניות התערבות המסייעות בעיקר לתלמידים המתקשים יותר בהשגת תעודת הבגרות. זאת כחלק מההשקעה ממהלכי ההשקעה של הממשלה הנוכחית בחינוך ובהתאם לגישה לפיה אין לוותר על אף תלמיד.
- קיומו של רצף לימודי, של שגרת לימודים יציבה ונטולת שביתות בשנתיים האחרונות בוודאי מסייעת.
הנתונים שהוצגו אתמול הם נתונים טובים ומעודדים, אבל אין הם מהווים פרמטרים בלעדיים להישגי המערכת. אין אנו נחים על זרי הדפנה ואנו יודעים שרק התחלנו במסע ארוך ועיקר הדרך עוד לפנינו. היעד הבא שהצבנו לעצמנו הוא שיפור במבחנים הבינלאומיים (טימס ופירלס), שיתקיימו בחודשים מאי-יוני השנה.
היעד ארוך הטווח חייב להיות להפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם בחינוך ובהשכלה גבוהה. אם נדע לפעול בסבלנות ובעקביות ונשקיע בכך את המשאבים הנדרשים- נשיגו.
