כולנו רוצים מורים טובים ושההוראה תחזור להיות מקצוע אטרקטיבי. אבל האם אנו נותנים למורים את ההערכה שהם זכאים לה ומחנכים את ילדינו לכבד אותם?

תוצאות סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זכו לפרסום צנוע בתחילת השבוע: הן בישרו ששכרם החודשי של עובדי ההוראה עלה ב־62% בתוך 11 שנים. מכ־6,750 שקל בממוצע ב־2003 לכ־10,930 אלף שקל בממוצע ב־2014. עלייה זו יש לייחס בעיקר לרפורמות “אופק חדש” ו”עוז לתמורה” שבוצעו במערכת החינוך במהלך עשור זה. מדובר במהלך המשמעותי ביותר בחברה הישראלית בעשור האחרון. מהלך שכבר תרם – לראשונה מזה שנים רבות – לעלייה מתונה בביקוש למקצוע ההוראה. זוהי תשתית טובה לבנות עליה קומות נוספות.

מחקרים חוזרים ומוכיחים: המשתנה החשוב ביותר להצלחה בחינוך הוא איכות המורים. השכר הנמוך שקיבלו מורות ומורי ישראל החריף תופעה שהתרחשה כמעט בכל העולם המערבי – ירידת קרנו של מקצוע ההוראה. שכר ראוי למורים הוא, אפוא, מרכיב הכרחי (אם כי לא מספיק) בעליית הביקוש להוראה ובשיקום יוקרתה.

יש עוד דרך לעשות: למרות השיפור המשמעותי ישראל עדיין משלמת למוריה שכר הנמוך מהממוצע במדינות ה־OECD. הוראה היא מקצוע בעל אופי אידיאליסטי; לחינוך לא הולכים כדי להתעשר. אבל ללא שכר ראוי למורים לא נוכל לצפות שלא נאבד רבים וטובים שהיו רוצים ללכת לחינוך אך ויתרו כדי לפרנס בכבוד את משפחותיהם.

האתגר העיקרי של קברניטי מערכת החינוך בהווה ובעתיד הוא איתור המשתנים שיביאו אנשים מצוינים לשדה החינוך וישאירו אותם בו. זהו יעד לאומי שהחברה הישראלית צריכה להתגייס להשגתו באופן מתמיד. לכן “יום המורה”, שמצוין היום, הוא תזכורת לכל אחד מאיתנו.

בואו נתחיל מדבר חשוב, שלא עולה שקל אבל שווה זהב: הערכה למורים. כולנו רוצים שאת ילדינו ילמדו מורים טובים. כולנו מייחלים לכך שההוראה תחזור להיות מקצוע יוקרתי ואטרקטיבי. אבל האם אנו נותנים למורים את היחס ההולם? את ההערכה שהם זכאים לה? האם אנו מחנכים את ילדינו לכבד את מוריהם? האם אנחנו מקרינים להם, דרך דוגמה אישית, התנהגות זאת? ספק רב.

יותר ויותר הורים מעדיפים לתת גיבוי אוטומטי לילדיהם מאשר לגבות את המורה בתפקידו החינוכי. אנו שומעים על עוד ועוד מקרים שבהם הורים קוראים תיגר על מורים, מערערים על סמכותם, מתייחסים אליהם באופן לא מכבד ואף מזלזל. הורים רבים, שספק אם בביתם ממלאים את תפקידם החינוכי כראוי, מרשים לעצמם להטיף למורה איך עליו לבצע את תפקידו.

הוראה היא מקצוע מפרך, עם מקדם שחיקה גבוה. לכן חשוב מאוד לשמר מורים מצטיינים במערכת. תגמול דיפרנציאלי למנהלים ולעובדי הוראה מצוינים הוא אמצעי חשוב גם לבטא הערכה וגם לעודד מצוינות.

הכשרת המורים בישראל מיושנת ודורשת רפורמה מקיפה. וכך גם התשתית המערכתית הלקויה להתמודדות עם חסרים קיימים וצפויים בהוראת מקצועות הליבה והמדעים. חיוני להעלות את תנאי הסף לקבלה למכללות לחינוך. ממורי העתיד יידרשו מיומנויות מגוונות לאין־שיעור. השינויים הטכנולוגיים והחברתיים מחוללים ויחוללו מהפכה קבועה בדרכי ההוראה והלמידה ובתפקידו של המורה. מורי העתיד יעסקו בפיתוח הכישורים הרגשיים והחברתיים של תלמידיהם, ברווחתם הנפשית ובטיפוח החוזקות באישיותם. כל מורה הוא גם מחנך, והנחלת מידות וערכים תוכר כחשובה לצד הנחלת הידע. שימוש בטכנולוגיה המתמקדת בהוראה יחייב התעדכנות מתמדת, כמו גם ממד יזמי אצל המורים.

אנשי החינוך יקבעו את עתיד החברה הישראלית. את עתידנו. הם עושים עבודה קשה בתנאים לא פשוטים. בואו נתחיל את היום ונאמר להם “תודה!”

הכותב הוא בן למורה ואב למורה, והיה שר החינוך בשנים 2009־2013

לכתבה המקורית