המפתח לשינוי – מהפך במעמד המורה

רקע:
המורים הם חוד החנית של העשייה החינוכית. דו”ח מקינזי (2007), המבוסס על בדיקת עומק של 25 מערכות חינוך בעולם, קבע כי ישנם שלושה גורמים מרכזיים להצלחה של מערכת חינוך:
א. משיכת האנשים המתאימים למקצוע.
ב. פיתוח והכשרה שהופך את האנשים האלה למורים אפקטיביים.
ג. הבטחת יכולתה של המערכת לספק את איכות ההוראה הגבוהה ביותר לכל תלמיד.

הדוח מסכם וקובע כי איכותה של מערכת חינוך תלויה בראש ובראשונה באיכות מוריה.

למרבה הצער, מעמד המורה בישראל, כמרבית מדינות המערב, נמצא במשבר מתמשך אשר לו היבטים רבים. בין השאר, ניתן למנות מספר גורמים:

תנאי הסף – בשל הביקוש הנמוך להוראה תנאי הסף לקבלה הם מהירודים במקצועות האקדמיים. בשנת 2016 עמד ממוצע הפסיכומטרי של המורים החדשים שנכנסו למערכת על 524 נקודות בלבד שמהווה את האחוזון ה-43. הממוצע בקרב המורים החדשים בבתי הספר היסודיים היה עוד פחות מכך ועמד על 505 נקודות בלבד.

שכר – הגם שרפורמות אופק חדש ועוז לתמורה שיפרו בצורה משמעותית את שכר המורים, תנאיהם של המורים בישראל עדיין רחוקים מהממוצע במדינות ה-OECD. המורים הצעירים זוכים לתנאים הגרועים ביותר: שכרם הממוצע ההתחלתי (כ-6,000 ש”ח ברוטו) ממקם אותם בתחתית ה-OECD. פערי השכר בין המורים הצעירים והוותיקים בישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי – פי 2.25 בממוצע (זאת לאחר העלאה שבוצעה לפני מס’ חודשים).

נשירה – למעלה מרבע מהמורים החדשים נושרים בטרם סיימו 5 שנים במערכת החינוך. כ-15% נושרים כבר בשנת ההוראה הראשונה. חמור מכך – המחקרים מוכיחים כי כמחצית הנושרים הינם המורים האיכותיים אשר הצטיינו בלימודיהם האקדמיים.

מחסור במנהלים איכותיים – דמות המנהל קובעת במידה רבה את אופי ורוח בית ספר ומשפיעה ישירות על מוטיבציית המורים.

רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה בלמו את השחיקה ארוכת השנים במעמד המורה ובשכרו וקידמו את מערכת החינוך. רפורמות אלה העניקו תוספות שכר משמעותיות (‘עוז לתמורה’ העלתה את שכר המורים העל-יסודיים ב-51% בממוצע); הגדילו וארגנו מחדש את היקף משרת המורה; הגדירו שעות ‘תומכות הוראה’ (ישיבות, השתלמויות, שיחות עם הורים, בדיקת מבחנים); הוסיפו שעות פרטניות; קבעו גמולים לבעלי תפקידים שונים בבי”ס; גיבשו מודל להערכת עובדי הוראה; העניקו תגמול דיפרנציאלי למורים ובתי וספר ופישטו את הליך הפיטורים.

רפורמות אלו מהוות את קומת הבסיס. כעת נדרש להשלים את בניית הבניין. הבניה צריכה להיעשות בצורה סדורה, מתוך ראיה רחבה וכוללת.

השאלה החשובה ביותר לעתיד החינוך היא אפוא: איך ניתן לחולל שינוי במעמדו של מקצוע ההוראה? להלן תכנית אסטרטגית אשר מוצע ליישמה כמקשה אחת על מנת להביא את השינוי הנדרש.
התכנית:

.1 החלטת ממשלה לפיה העצמת מעמד המורים והמחנכים הינו יעד לאומי וחברתי כולל. למאמץ זה יש לרתום את כל הגורמים בשלטון המרכזי, המקומי ובחברה הישראלית.

2. יחוקק “חוק מעמד המורה” אשר יסדיר את הפרופסיה ויקבע, בין היתר, תנאי הסף והכשירות להוראה.

3. העלאת תנאי הסף להוראה –

א. מסלול להוראה יימשך 4 שנים בסופו יקבל הסטודנט תואר ראשון בחינוך ותואר שני בחינוך ותעודת הוראה. תואר שני יהיה תנאי סף לכל מורה בעתיד.

ב. מסלול נוסף להוראה יהיה לבעלי תואר ראשון שאינו חינוך וייערך שנתיים בסופם יקבל הבוגר תואר שני ותעודת הוראה. למסלול זה יתקבלו בוגרים בעלי ציון ממוצע 80 ומעלה בלבד בתואר הראשון.

ג. תיפתח תכנית “צוערים לחינוך הציבורי” – בשלב ראשון ייפתחו שני מחזורים של מועמדים לתואר ראשון. המועמדים יעברו סינון ומיון קפדני בן מספר שלבים ויהיו בעלי נתונים אישיים גבוהים. 50 המועמדים שיתקבלו לכל מחזור בתכנית ילמדו תואר בחינוך והוראה ללא תשלום, עם מלגת קיום נדיבה ותובטח להם משרת הוראה בבית הספר. בתמורה יצטרכו המועמדים להתחייב ללמד במערכת החינוך הציבורית 7 שנים לפחות. בוגרי תכנית זו ישמשו גם כעתודה ניהולית של מערכת החינוך בישראל.

4. שכר – יועלה שכר המורים במסגרת רפורמה אשר תכלול מרכיבים נוספים. בשלב ראשון ובאופן מיידי ובלתי מותנה יעלה שכר המורים המתחילים ויעמוד על 8,000 ₪ (עלות משוערת: כחצי מיליארד ₪). בהקשר זה יש לזכור כי השכר הממוצע במשק הינו כ-10,000 ₪. לפי המצב כיום מורה מקצועי צריך לעבוד 13 שנה כדי להגיע לשכר דומה. יש לשאוף כי מורה יגיע לשכר הממוצע במשק בתוך 7 שנים.

5. רפורמה בהכשרת המורים – הכשרת הסטודנטים לחינוך תשתנה ותותאם למאה ה-21. במהלך ההכשרה ייושם דגש על סוגי מיומנויות מעבר ללימוד הדיסיפלינה המקצועית:
מיומנויות אישיות: העצמה, חיזוק המסוגלות האישית, הביטחון העצמי ועמידה מול קהל;
מיומנויות רגשיות: התמודדות עם צרכים חברתיים ורגשיים של תלמידים ויצירת שיח עימם;
מיומנויות הנוגעות בתלמידים עם צרכים מיוחדים על כלל ההיבטים;
מיומנויות טכנולוגיות ויזמות.

6. פיתוח מקצועי:

א. המשרד יספק למורים הכשרות מקצועיות בנות שבועיים במהלך חופשת הקיץ ברמה הגבוהה ביותר בתחומים מגוונים (סדנאות יזמות, תקשורת בינאישית, טכנולוגיה, פסיכולוגיה ועוד). מורים ייבחרו לסדנאות אלה על-פי החלטת מנהל בית הספר ועל-פי מכסה שתוגדר.

ב. מורים בעלי תואר שני עם ותק של 10 שנים ומעלה אשר הפגינו מצוינות בעבודתם ועל פי מכסה שתוגדר, יוכלו לרדת ל-50% משרה ובמקביל לעשות דוקטורט בחינוך או בתחום הוראתם, מבלי ששכרם ייפגע.

ג. מורים בעלי ותק של 10 שנים ומעלה אשר הפגינו מצוינות בעבודתם, יוכלו לצאת להדריך ולהנחות מורים בבתי ספר אחרים באותו מחוז גיאוגרפי וזאת כדי לפזר הידע המקצועי הרב אותו צברו למקומות נוספים.

7. ליווי וחניכה למורים מתחילים – מורה מתחיל יקבל במשך שנתיים ‘מאמן’ בדמות מורה מוערך בבית הספר אשר ייבחר על-ידי מנהל בית הספר ויתוגמל בהתאם. המאמן יצפה בשיעורי המורה המתחיל, ינתח איתו את השיעור וידריך אותו. כמו כן, טרם קבלת קביעות יחוזק הליך ההערכה המקצועי הבוחן כשירויות למורה המתחיל.

8. תגמול דיפרנציאלי – מורים יתוגמלו ויקודמו לא בסיס ותק והשכלה בלבד אלא גם על-בסיס הערכה של הנהלת בית הספר למורים אשר קידמו את תלמידיהם והפגינו מצוינות אישית ומקצועית. קידום זה יכול וייעשה הן ברמת השכר והן בקידום מקצועי לתפקידי ניהול נוספים בבית הספר על חשבון שעות הוראה. יצוין כי תגמול דיפרנציאלי אישי נקבע ברפורמת ‘עוז לתמורה’ אך בוטל בשנת 2015 ויש ולהחזירו.

9. מערך הוראה דיגיטלי – יפותחו מערך קורסים דיגיטליים ברמה הגבוהה ביותר בתחומי הדעת המרכזיים, אשר יאפשר למידה מרחוק של תלמידים. מטרת מערך זה הינה לאפשר לכלל התלמידים חשיפה להוראה ברמה הגבוהה ביותר. בנוסף, יסייע מערך זה לגישור על פערים שמקורם במחסור במורים.

10. גיבוי למורים – תינקט מדיניות המעניקה גיבוי מלא למורים אל מול התערבות יתר של הורים ובפרט כזו הכוללת אלימות מילולית או פיזית. מצד שני תשולב נציגות הורים בהנהגה הבית ספרית ויבוצעו סדנאות לוועדי הורים שיסייעו למעורבות תורמת של הורים.

11. קוד לבוש – יגובש, בשיתוף עם ארגוני המורים, קוד לבוש למורים ומנהלים כדי להבטיח הופעה מכובדת.